טיפים להורים
מאת רותי דוניןטיפ מס 1 - חיזוק הסמכות ההורית שלכם מול הילדים
זכותכם וחובתכם לעצור, לחשוב ולשקול לפני שאתם עונים לילד או מתבגר.
כי יש להורים נטייה לענות מיד כשהילד או המתבגר שואל או מבקש משהו.
אז אם התשובה מוצאת חן בעיני הילד –
קשה מאוד להתחרט, כי אז יצאתם לא אמינים בעיניו.
ואם התשובה לא מוצאת חן בעיניו –
הוא יאכל לכם את הראש עד שתשנו את דעתכם.
לכן, כדי לחסוך לעצמכם הרבה בלגנים,
ולחזק את ההורות שלכם מולו,
אף פעם לא מגיבים מיד ב'כן' או 'לא'.
קודם כל תנשמו !
ואז תענו לו שאתם רוצים לחשוב על זה לעומק.
אחרי כמה דקות תענו לו תשובה חדה, ברורה בלי משמעות כפולה.
טיפ מס' 2 - חיזוק האמינות שלכם מול הילדים
אל תנסו להיות הורים מושלמים!
תהיו הורים אותנטיים, כנים, אמיתיים!
קודם כל כי אין הורים מושלמים!
בדיוק כמו שאין ילדים מושלמים!
הילד עלול לקלוט מסר מעוות
שגם הוא צריך להיות מושלם כמו הורי.
וזה יכול ליצור אצלו אמונות מעוותות,
ובהמשך חוסר אמינות שלכם כלפיו.
אז שתפו את הילדים בטעויות
בפדיחות, בהתלבטויות שלכם.
ספרו לו איך למדתם מהטעויות,
בעיקר איך התגברתם על פחדים,
איך התמודדתם עם הפדיחות...
טיפ מס' 3 - הוא חידוד ודיוק עושה הבחנה בין צורך ורצון של המתבגרים.
מרוב שמציפים את הילדים במה שהוא מבקש...
הוא וגם אתם מבלבלים בין 'רוצה' ו'צריך'.
הביאו למודעות של הילד
שכשהוא אומר 'אני צריך את זה'
הוא מתכוון ל'אני רוצה את זה'
כמו: "אני צריך משחק חדש...",
לא, אתה לא צריך, "אתה רוצה משחק חדש".
תנו לילד שלכם מה שהוא צריך,
ורק לפעמים את מה שהוא רוצה !
וכשאתם נותנים לו מה שהוא רוצה –
אז חשוב שיהיה מודע וידע שזה בא מהרצון שלו ולא מצורך.
ההבחנה בין 'רוצה' ל'צריך'
בונה את הסמכות שלכם כהורים.
ומעלה למודעות שלו את ההבנה שיש לו את כל מה שהוא צריך
וזה בסדר שהוא שיש לו רצונות,
רק שיהיה מודע להבחנה הדקה הזו... וגם אתם.
טיפ מס' 4 - חיזוק איכות ההורות שלכם.
לא חכמה לאהוב את הילד
כשהוא מקסים ומחבק ואוהב, זה קל.
החכמה היא לאהוב אותו ולתמוך בו
דווקא ברגעים הקשים שלו.
כאן התמיכה והאהבה שלכם עומדות בניסיון.
כי בטוח שאתם אוהבים את הילד שלכם,
אך בדקתם אם היא מותנית אולי? שווה בדיקה.
בדיוק במקום הזה כשהוא לא תמיד מרגיש אהוב,
כשהוא הכי כועס עליכם והכי יורד על עצמו,
חשוב שישמע מכם מילים חמות ואוהבות.
כן, הכי מאתגר!
ההתעלות על הכעס,
על האגו, על השטויות שהוא עושה
כל אלה דורשים שינוי תפיסה באמת.
טיפ מס' 5 - גיוון ביטוי האהבה שלכם.
בטוח אתם אוהבים את הילד שלכם!
השאלה היא האם הוא יודע את זה?
האם הוא מרגיש את זה?
לא תמיד הילד והמתבגר מרגיש אהוב,
הוא צריך להרגיש זאת כמה פעמים ביום.
יש הורים שמבטאים אהבה בזה
שמציפים את הילדים במשחקים, באוכל, בבגדים.
יש הורים שמציפים את הילד
בסופרלטיבים מוגזמים: מלך, נסיך של אמא, אוצר וכו'
גוונו את אהבתכם לילד שלכם.
כמו מעשים המביעים אהבה:
הכנת כריך מיוחד, כתיבת פתקים לא צפויים,
הפתעות קטנות מוחבאות בכל מיני מקומות, וכו'
מילים טובות ממוקדות פעולה שעשה,
מבטים רכים ולא ביקורתיים.
ליטופים, מגע חשוב מאוד לילד בכל גיל.
מחשבות טובות כל רגע פנוי, חשבו עליו מחשבות טובות
(איך היה כשהיה קטן, החכמות שאמר, הצחוקים שלו, הדיבור הרצוף שלו)
כל אלה הם גיוון לביטוי האהבה שלכם אליו.
ולא רק במילים, או בנשיקות.
טיפ מס' 6 - תגובה נכונה ומדויקת לשקר של הילד.
ברוב המקרים הורים שתופסים את הילד משקר
מגיבים בצעקות, בכעס ובעלבון -
לא יעיל, משפיל אותו, והאמון ביניכם ייהרס.
דרך קצת יותר מדויקת:
הקשיבו לו עד הסוף (גם אם מהמשפט הראשון, זיהיתם שקר.)
אם יש חברים בסביבה, אל תלבינו את פניו,
תלחשו לו באוזן שתדברו על זה מאוחר יותר,
אם רק אתם והוא: ציינו בצורה יבשה וללא רגש (בלי לכעוס, בשקט בשקט)
שאתם יודעים שהוא לא דיבר אמת,
ואתם נותנים לו זמן לחשוב
ולחזור אליכם עם תשובה שהיא אמת.
הדגישו שוב שלא משנה מה תהיה האמת –
אתם יכולים לעמוד בה בלי להתפרץ.
ואחרי זה שבו יחד
ותסבירו לו שאתם כאן בשבילו
גם כשהוא מפשל, טועה, כשעושה דבר נורא,
לא משנה מה – אתם מאחוריו.
ועכשיו הקשיבו לו.
אם הוא דבק בשקר –
ללא כעס, ובלי להרחיב הרבה
אמרו לו שאתם מאוכזבים מהשקר.
ויש לו הזדמנות להבא לסמוך עליכם ו
להגיד לכם את האמת.
לצעוק עליו, 'לחנך' אותו, זה לא מה שיגרום לו להגיד את האמת.
דווקא השקט שלכם, הביטחון שלכם שהוא שיקר, והחוזק שלכם –
אלה אולי יגרמו לו לדבר אמת.
ואולי לא.
טיפ מס' 7 - מרחב ההתפתחות שאתם מאפשרים לילד.
אני שומעת הורים שאומרים שהם נותנים לילד
כל מה שהם לא קיבלו בילדותם.
ורושמים אותו לחוגים ודוחפים אותו
להיות בעצם מה שהם היו רוצים ולא הגשימו.
אז הטיפ שלי הוא: אל!!!
אל תחיו את החלומות שלכם דרך הילדים שלכם!
כי כשאתם חיים דרכו – אתם מונעים ממנו להגשים את החלומות שלו.
אתם 'חונקים' את האפשרויות שעומדות לרשותו.
אתם 'סוגרים' עליו את העתיד שלו (לא שלכם).
למשל: אתם רוצים שילמד רפואה כי הוא מוכשר,
כי רציתם להיות רופאים בעצמכם אך לא הגשמתם זאת.
אבל הנטייה שלו היא לתקן דברים, לבנות דברים,
והוא טוב בזה ואוהב את זה...
הוא ילך ללמוד רפואה כדי לרצות אתכם,
לא כי הוא אוהב את זה.
לכן הוא לא ירגיש אף פעם שמחה וסיפוק אמתי כי לא הוא בחר.
נכון יהיה לעודד (לא לדחוף) אותו לעשות, ללמוד, לחקור תחומים
שהוא אוהב ונהנה בהם (שאולי לא לטעמכם),
מאשר לדחוף אותו לתחומים שאתם חושבים שיהיו טובים לו.
תנו לו לבחור את הדרך שלו,
עם ההתמודדות והקשיים שהוא יעבור.
כן, חשוב ביותר שהוא ידע שאתם מאחוריו באש ובמים,
כדי שיעז, כדי שיקבל אומץ לשבור את תקרת הזכוכית של עצמו,
כך תגדלו ילד שמפתח את הרצונות שלו, שמח בתחום שהוא בוחר,
לוקח אחריות, ומתמודד.
זכותכם וחובתכם לעצור, לחשוב ולשקול לפני שאתם עונים לילד או מתבגר.
כי יש להורים נטייה לענות מיד כשהילד או המתבגר שואל או מבקש משהו.
אז אם התשובה מוצאת חן בעיני הילד –
קשה מאוד להתחרט, כי אז יצאתם לא אמינים בעיניו.
ואם התשובה לא מוצאת חן בעיניו –
הוא יאכל לכם את הראש עד שתשנו את דעתכם.
לכן, כדי לחסוך לעצמכם הרבה בלגנים,
ולחזק את ההורות שלכם מולו,
אף פעם לא מגיבים מיד ב'כן' או 'לא'.
קודם כל תנשמו !
ואז תענו לו שאתם רוצים לחשוב על זה לעומק.
אחרי כמה דקות תענו לו תשובה חדה, ברורה בלי משמעות כפולה.
טיפ מס' 2 - חיזוק האמינות שלכם מול הילדים
אל תנסו להיות הורים מושלמים!
תהיו הורים אותנטיים, כנים, אמיתיים!
קודם כל כי אין הורים מושלמים!
בדיוק כמו שאין ילדים מושלמים!
הילד עלול לקלוט מסר מעוות
שגם הוא צריך להיות מושלם כמו הורי.
וזה יכול ליצור אצלו אמונות מעוותות,
ובהמשך חוסר אמינות שלכם כלפיו.
אז שתפו את הילדים בטעויות
בפדיחות, בהתלבטויות שלכם.
ספרו לו איך למדתם מהטעויות,
בעיקר איך התגברתם על פחדים,
איך התמודדתם עם הפדיחות...
טיפ מס' 3 - הוא חידוד ודיוק עושה הבחנה בין צורך ורצון של המתבגרים.
מרוב שמציפים את הילדים במה שהוא מבקש...
הוא וגם אתם מבלבלים בין 'רוצה' ו'צריך'.
הביאו למודעות של הילד
שכשהוא אומר 'אני צריך את זה'
הוא מתכוון ל'אני רוצה את זה'
כמו: "אני צריך משחק חדש...",
לא, אתה לא צריך, "אתה רוצה משחק חדש".
תנו לילד שלכם מה שהוא צריך,
ורק לפעמים את מה שהוא רוצה !
וכשאתם נותנים לו מה שהוא רוצה –
אז חשוב שיהיה מודע וידע שזה בא מהרצון שלו ולא מצורך.
ההבחנה בין 'רוצה' ל'צריך'
בונה את הסמכות שלכם כהורים.
ומעלה למודעות שלו את ההבנה שיש לו את כל מה שהוא צריך
וזה בסדר שהוא שיש לו רצונות,
רק שיהיה מודע להבחנה הדקה הזו... וגם אתם.
טיפ מס' 4 - חיזוק איכות ההורות שלכם.
לא חכמה לאהוב את הילד
כשהוא מקסים ומחבק ואוהב, זה קל.
החכמה היא לאהוב אותו ולתמוך בו
דווקא ברגעים הקשים שלו.
כאן התמיכה והאהבה שלכם עומדות בניסיון.
כי בטוח שאתם אוהבים את הילד שלכם,
אך בדקתם אם היא מותנית אולי? שווה בדיקה.
בדיוק במקום הזה כשהוא לא תמיד מרגיש אהוב,
כשהוא הכי כועס עליכם והכי יורד על עצמו,
חשוב שישמע מכם מילים חמות ואוהבות.
כן, הכי מאתגר!
ההתעלות על הכעס,
על האגו, על השטויות שהוא עושה
כל אלה דורשים שינוי תפיסה באמת.
טיפ מס' 5 - גיוון ביטוי האהבה שלכם.
בטוח אתם אוהבים את הילד שלכם!
השאלה היא האם הוא יודע את זה?
האם הוא מרגיש את זה?
לא תמיד הילד והמתבגר מרגיש אהוב,
הוא צריך להרגיש זאת כמה פעמים ביום.
יש הורים שמבטאים אהבה בזה
שמציפים את הילדים במשחקים, באוכל, בבגדים.
יש הורים שמציפים את הילד
בסופרלטיבים מוגזמים: מלך, נסיך של אמא, אוצר וכו'
גוונו את אהבתכם לילד שלכם.
כמו מעשים המביעים אהבה:
הכנת כריך מיוחד, כתיבת פתקים לא צפויים,
הפתעות קטנות מוחבאות בכל מיני מקומות, וכו'
מילים טובות ממוקדות פעולה שעשה,
מבטים רכים ולא ביקורתיים.
ליטופים, מגע חשוב מאוד לילד בכל גיל.
מחשבות טובות כל רגע פנוי, חשבו עליו מחשבות טובות
(איך היה כשהיה קטן, החכמות שאמר, הצחוקים שלו, הדיבור הרצוף שלו)
כל אלה הם גיוון לביטוי האהבה שלכם אליו.
ולא רק במילים, או בנשיקות.
טיפ מס' 6 - תגובה נכונה ומדויקת לשקר של הילד.
ברוב המקרים הורים שתופסים את הילד משקר
מגיבים בצעקות, בכעס ובעלבון -
לא יעיל, משפיל אותו, והאמון ביניכם ייהרס.
דרך קצת יותר מדויקת:
הקשיבו לו עד הסוף (גם אם מהמשפט הראשון, זיהיתם שקר.)
אם יש חברים בסביבה, אל תלבינו את פניו,
תלחשו לו באוזן שתדברו על זה מאוחר יותר,
אם רק אתם והוא: ציינו בצורה יבשה וללא רגש (בלי לכעוס, בשקט בשקט)
שאתם יודעים שהוא לא דיבר אמת,
ואתם נותנים לו זמן לחשוב
ולחזור אליכם עם תשובה שהיא אמת.
הדגישו שוב שלא משנה מה תהיה האמת –
אתם יכולים לעמוד בה בלי להתפרץ.
ואחרי זה שבו יחד
ותסבירו לו שאתם כאן בשבילו
גם כשהוא מפשל, טועה, כשעושה דבר נורא,
לא משנה מה – אתם מאחוריו.
ועכשיו הקשיבו לו.
אם הוא דבק בשקר –
ללא כעס, ובלי להרחיב הרבה
אמרו לו שאתם מאוכזבים מהשקר.
ויש לו הזדמנות להבא לסמוך עליכם ו
להגיד לכם את האמת.
לצעוק עליו, 'לחנך' אותו, זה לא מה שיגרום לו להגיד את האמת.
דווקא השקט שלכם, הביטחון שלכם שהוא שיקר, והחוזק שלכם –
אלה אולי יגרמו לו לדבר אמת.
ואולי לא.
טיפ מס' 7 - מרחב ההתפתחות שאתם מאפשרים לילד.
אני שומעת הורים שאומרים שהם נותנים לילד
כל מה שהם לא קיבלו בילדותם.
ורושמים אותו לחוגים ודוחפים אותו
להיות בעצם מה שהם היו רוצים ולא הגשימו.
אז הטיפ שלי הוא: אל!!!
אל תחיו את החלומות שלכם דרך הילדים שלכם!
כי כשאתם חיים דרכו – אתם מונעים ממנו להגשים את החלומות שלו.
אתם 'חונקים' את האפשרויות שעומדות לרשותו.
אתם 'סוגרים' עליו את העתיד שלו (לא שלכם).
למשל: אתם רוצים שילמד רפואה כי הוא מוכשר,
כי רציתם להיות רופאים בעצמכם אך לא הגשמתם זאת.
אבל הנטייה שלו היא לתקן דברים, לבנות דברים,
והוא טוב בזה ואוהב את זה...
הוא ילך ללמוד רפואה כדי לרצות אתכם,
לא כי הוא אוהב את זה.
לכן הוא לא ירגיש אף פעם שמחה וסיפוק אמתי כי לא הוא בחר.
נכון יהיה לעודד (לא לדחוף) אותו לעשות, ללמוד, לחקור תחומים
שהוא אוהב ונהנה בהם (שאולי לא לטעמכם),
מאשר לדחוף אותו לתחומים שאתם חושבים שיהיו טובים לו.
תנו לו לבחור את הדרך שלו,
עם ההתמודדות והקשיים שהוא יעבור.
כן, חשוב ביותר שהוא ידע שאתם מאחוריו באש ובמים,
כדי שיעז, כדי שיקבל אומץ לשבור את תקרת הזכוכית של עצמו,
כך תגדלו ילד שמפתח את הרצונות שלו, שמח בתחום שהוא בוחר,
לוקח אחריות, ומתמודד.
